top of page
אודות.
ספר זה עוסק בעולם ההמצאות מנקודת ראותו של ממציא המתעניין לא רק בהמצאה, אלא גם בתהליך החשיבה שקדם להמצאה. כיצד עולים הרעיונות? מאין הם באים לתודעתו של הממציא? היש משהו חדש באמת? מה הקשר בין גאונות לשיגעון ומה משמעות הסבל בעולמו של היוצר? שאלות אלה ואחרות שזורות במהלך הספר הכולל, בנוסף לכך, שיטות תרגול וטיפוח הכוחות היוצרים בתהליך נביטת הרעיונות.
הקדמה
"ראשיתו של המדע בבחינת אמיתות כוחות העולם הנמצאים מתחתלפעילות הנראית, כפי שהחושים מציגים לנו אותה; ראשיתה שלהפילוסופיה בבחינת עקרונות הדברים אשר החושים מפרטים אותםבאופן מוטעה; ראשיתו של הידע הרוחי בסירוב לקבל את מגבלותהחושים או לקחת את הנראה והמוחש כיותר מאשר מופע של
המציאות עצמה." (שרי אורובינדו - "הסינתזה של היוגה") בסוף שנות השבעים, כשעשיתי את צעדי הראשונים כממציא, נכחתי בוויכוח שהתפתח ביןעורך הפטנטים שלי לבין עוזרו. האחד טען כי ברעיון שהצגתי אין משום 'חידוש המצאתי', והשני גרס שאם היו מפעילים קריטריונים כה נוקשים לגבי כל רעיון שעולה ברוחם של ממציאים, היה מספר החידושים האמיתיים מגיע לעשרות בודדות לכל היותר.
מהו חידוש הַמצאתי, עלתה השאלה, האם מסוגל האדם למשהו חדש באמת? שהרי את רובם של הרעיונות שואב הוא ממילא מעקרונות שהוא מוצא מוכנים בטבע הסובב אותו. השאלה שעמדה לוויכוח נטמעה בתוכי כזרע טרי, שהלך והתפתח ככל שנקפו השנים. חיי התנהלו זה מכבר בשני מישורים מקבילים: במישור המקצועי הפכו המצאותיי להיותמקור פרנסתי העיקרית ומילאו את רוב שעות היום; במקביל לכך התוודעתי לנתיב עבודהפנימית, שהביא לעיוני את השאלות המהותיות של הקיום - משמעות חיי שלי. שני תחומיעיסוק אלה, האחד טכנולוגי והשני רוחני, אינם הולכים יחד - כך נהוג לחשוב - אך תהליךהפריה הדדית בין שתי פעילויות אלה הפך בהדרגה לעובדה קיימת, מבלי שהתכוונתי לכך.
העיסוק היומיומי בפעילות יצירתית הפגיש אותי עם פעילותה של החשיבה היצירתיתעצמה. התחלתי לשים לב לרגעי נביעתם של רעיונות, לאופן התפתחותם לאחר שיושמובאבטיפוס הראשון, והלאה לשלבים הבאים. במקביל לכך תרמו כלי תודעה רגישים יותר, שאותם רכשתי בבית־הספר האזוטרי, להתבוננות נוקבת יותר ברגעי היצירה שהביאו לפתחי חיי המקצועיים.
בהדרגה התחלתי להבין אילו תנאים מעודדים את הפעילות היצירתית, מהו שימוש שגוי אוראוי בכוח החשיבה כאשר נדרשים לפתרון בלתי שגרתי, ובאופן כזה הלך מעגל ההתבוננותוהתרחב יותר ויותר. חשתי שחקירת החשיבה היצירתית עשויה להיות מרתקת לא פחותמאשר העיסוק בפירותיה, והתחלתי לחפש חומר כתוב כדי להרחיב מעט את הבנתי בשאלות שעמדו על הפרק.
ההפניות מתייחסות אל הרשימה הביבליוגרפית שבסוף הספר (ראה עמ' 221 ).
המצאות, מציאות ומה שמעבר נעשה על כן בפרקים הבאים באופן חופשי יותר, כדי לציין ידע שמקורו בתודעה עילאית מזה הנמצא כיום לרשותם של מדעי הטבע.
ספר זה הוא פרי חקירה אישית, אך אילו נשענה על כוחותיי העצמיים בלבד, לא היתההחקירה מסוגלת להביא פירות ראויים וספר זה לא היה נכתב אולי כלל. מובן, על כן, מדוע ימצא הקורא את שמותיהם של מורי האנושות וממצאיהם המרתקים שזורים במהלך הפרקים הבאים.
היכן שעוברת חקירתי האישית כתבתי את מהלך העניינים בפשטות, כפי שמצאתיו בהתנסותישירה; היכן שהעניין דרש הבהרות והארות, מתוך משנתם של המורים הדגולים, השתדלתילהביא את הדברים בשם אומרם. כך עשיתי, כיוון שהטיפול בנושא היצירתיות איננו יכוללהידון לעומקו מבלי להתבסס על התובנות מרחיקות הלכת שניתן למצוא בספרות מיוחדת במינה זו.
למי מיועד, אם כן, הספר? בראש ובראשונה הוא מיועד לאלה המתעניינים בנושאי חדשנות ויצירה. את כוחות היצירה האנושיים אנו מוצאים בכל תחומי הפעילות האנושית; באמנות, בטכנולוגיה, במדע ובתחומי הפעילות החברתית.
המחנכים בבתי־הספר נדרשים ליצירתיות לא פחות מאמנים או ממציאים. אם מערכתהחינוך המודרנית נוטה לרכישת ידיעות ומיומנויות ולא לטיפוח היצירתיות, אין זאת אלא שאינה משכילה להבין את מהות האימפולס היצירתי ואת הפוטנציאל הגלום בו. אם מהנדסים ומפתחי טכנולוגיות מודרניות נוטים להתרכז בחדשנות עצמה, תוך התעלמותכמעט מוחלטת מעצמם כיוצרים אנושיים, אין זאת אלא משום שהחברה המודרנית סוגדתלפירות החדשנות הטכנולוגית, ואיננה מבחינה במידה מספקת באדם היוצר עצמו. כך יוצאים נפסדים החוקר והחקירה, המהנדס ופרי יצירתו, המחנך והתלמיד.
ספר זה בא, אם כן, להפנות אלומת אור מגששת לעבר המסתורין העמוק של כוחותהיצירה האנושיים. העובדה שנכתב בשפה שמושגיה לקוחים בחלקם מתוך ידע עמוק יותר, זר במידת־מה לשפה הטכנולוגית או זו הקשורה למדעי הטבע, אינה צריכה להרתיע אתהקורא שאיננו מצוי במושגים אלה. אני עצמי גדלתי מתוך הערצה נלהבת למדע ולחדשנות הטכנולוגית, ואף עוסק בכך היום באופן מקצועי.
מה שימצא הקורא מקופל בין דפי הספר איננו מתעלם מעולם מושגים מיוחד זה, אלאשלשם השלמת התמונה נזקקתי למושגים חדשים, שהשתדלתי להביאם באופן נגיש ככל האפשר למי שפוגש בהם לראשונה.
הספר אינו מיועד,כאמור, רק לקהילה הטכנולוגית־מדעית. הנטייה לעיסוק ברוחניות שובהאת לבם של הצעירים; וחלקם טועים לחשוב שהסתגרות ממעגלי החיים המעשיים היאתנאי הכרחי לגיבוש חיים רוחניים בעלי משמעות, והם נוטים להאמין שטרנספורמציה של חיי הנפש דורשת התרחקות מכל מה שריח חומריות דבק בו. קראתי את סיפור חייהם של ממציאים, מדענים ויוצרים בתחומי האמנות; עיינתי בספריהםשל מי שנחשבים היום כמובילים בחקר החשיבה היצירתית, כמו הווארד גארדנר, דיווידפרקינס ואחרים, אך מה שמצאתי נע, למיטב התרשמותי, במעגלי התבוננות שטחיים, ולאנתן ביטוי הולם לתחושתי האישית שהחשיבה האנושית, ובייחוד זו האינטואיטיבית, איננה תופעה חד־ממדית אלא נובעת מעומקים פנימיים בלתי נודעים.
הרעיונות החדשים מבזיקים בנו כברקים; אך כשם שהופיעו בהפתעה, כך הם נסוגים חזרהלמישור מציאות נסתר, שאיננו נגיש לתודעת היום המוגבלת העומדת לרשותנו. מדוע כהקצר רגע מופלא זה של יצירתיות? שאלתי את עצמי. מדוע הוא חומק באחת ומותיר אותימופתע, חסר אונים במידה רבה? מדוע אינני יכול לשהות בו שנייה אחת נוספת, לאחוז בו, לתעל אותו כרצוני? שמתי לב שסמוך להופעתם של רגעים כאלה, כלומר מיד לאחר שהבזיקו, אני נוטה להתפעלמפרי ההבזק החשיבתי, מהרעיון שהופיע; מיד אני בודק כיצד ניתן לאחוז בו וליישמו באופןמעשי, כיצד הוא יכול להוביל להתפתחות נוספת וכדומה; תשומת לבי, כך נוכחתי בעליל, מופנית תמיד לפירות החשיבה היצירתית - לא לפעילות היוצרת עצמה. הבחנה חשובה זוהובילה אותי לטיפוח עמדה פנימית, המנוגדת למה שכופה עלי נטייתי האוטומטית. ביקשתי למצוא עמדת התבוננות יציבה יותר, שממנה אוכל להבחין במתרחש, תוך שאני מסרב לכיוון היישומי הגורף את תשומת לבי מטה. מאמצי החלו לשאת פרי רק לאחר שהתחלתי להבין את מורכבות הבעיה; להבחין בכךשרכישת עמדה מהסוג שביקשתי איננה עניין של החלטה פנימית בלבד, אלא נושא לטיפוחארוך שנים, הכולל טרנספורמציה של מכלול כוחות הנפש כולם. את המסגרת לכך סיפקלי בית־הספר של 'הדרך הרביעית', מייסודו של ג. א. גורדייף (ראה דפי העשרה עמ' 195 ), ובשלבים מאוחרים יותר - כתביהם של רודולף שטיינר ושרי אורובינדו (ראה דפי העשרה עמ' 193 ו– 196 ).
נתיב החניכה הפנימית הוא עניין מורכב ביותר. על־אף מסך הסודיות שאפף נתיבים אלהבמהלך הדורות והוסר מעט במאה העשרים, מעטים מבינים אותו הלכה למעשה. הידע הגנוז בתורות אלה איננו ניתן להבנה תיאורטית, אך אלה שזוכים ליהנות מפירותיו מוצאיםשלא רק ידע והבנה חדשים עומדים לרשותם, אלא גם ובעיקר - כלי התבוננות חדשים, המסוגלים להאיר להם ביתר חדות את השאלות העומדות בבסיס חקירתם. את המושג 'מדע הרוח' (ראה דף העשרה בעמ’ 204 ) טבע ר. שטיינר, כדי לציין את האופיהמדויק והמדעי של ממצאיו. אך עבודותיהם של גורדייף ואורובינדו מאופיינות אף הןבעריכה והגשה בעלות אופי מדעי, ושימוש בטרמינולוגיה הלקוחה בחלקה ממדעי הטבעהמודרניים. זוהי כנראה דרישת התקופה, שהידע העילאי הנמסר על־ידי שליחי הרוח יוגשבצורה מדעית ומדויקת, נגישה לאורח החשיבה המודרנית. השימוש במושג 'מדע הרוח' הקדמה אחדים מפרקי הספר והערות ההבהרה למושגים טכניים. דפי העשרהמיוחדים צורפו לפרקים השוטפים בסוף הספר, למי שמעוניין להרחיב מעט בנושא המדובר.
הספר אינו עשוי כמִקשה אחת; בחלקו הראשון עולות שאלות עיוניות, שכולן קשורותליצירה האנושית: מה מקומה של החדשנות האנושית בפרספקטיבה אוניברסלית? כלומרהאם מסוגל האדם למשהו חדש באמת? כיצד קשורים כוחות ההרס לכוחות היצירה בתהליך ההשתכללות הכללי? מה הקשר בין גאונות ושיגעון? בין סֵבל ליצירה?
בחלק השני תוארו שיטות ותרגילים לטיפוח וקידום כוח היצירה האישי של הקורא; החלקהשלישי מוקדש להמצאות עצמן, האופן שבו נולדו והגיעו למימוש, וכן כללתי כמה היבטים בנושא פטנטים וזכויות־יוצרים.
התרגילים המעשיים נועדו לקדם את מידת היצירתיות של הקורא; ואולם ככל שהתפתחההכתיבה הבנתי שלא אוכל להימנע מגלישה לתחום התרגול האזוטרי ממש. פיתוח האימפולסהיצירתי קשור במידה רבה בשחרור מכבלים בלתי נראים של עולם המושגים שלנו, מדפוסיהחשיבה וההתנהגות המעיקים על כוחה היוצר של הנפש וכולאים אותה בעבותות סמויים.
בהיבט זה מיטשטש ההבדל בין מי שמעוניין לצעוד בנתיב החניכה האזוטרית לבין כל מישמעוניין לטפח את כשריו האישיים בתחומי היצירה. אין בתרגילים שבספר ולו גם אחדשלא ניסיתי בעצמי; הם מובאים לקורא מתוך משאלת לב, לחלוק עמו את הברכה שהביאו לי אלה במהלך חיי.
את ההקדמה לספר כתבתי רק לאחר סיומו. התחלתי לשאול את השאלות מבלי שידעתיבדיוק מה יהיו התשובות. חלק מהחומר היה ידוע לי אמנם, מחשיבה ועיסוק קודמים, אך חלק רב מהתשובות והשאלות החדשות שעלו בעקבותיהן לא התברר לי אלא במהלךהכתיבה עצמה. במובן זה הפכה הפעילות הספרותית - חדשה לחלוטין בעבורי - להיות פעילות יוצרת במיטבה, שהנאה וקושי כרוכים בה, זה בזה.
מתוך יחס של הערכה עמוקה למורי האנושות, שליחי הרוח, שכה מעט נוטים להבין אתתרומתם העצומה לקידום התרבות האנושית, שילבתי בראש כל פרק קטעי הגות שנכתבומפיהם. הקורא מוזמן לקרוא קטעים אלה באופן מדיטטיבי במידת האפשר, ולתת להםלהשפיע עליו את השפעתם המבורכת; רק כך יוכל להבחין בממד העמוק החבוי שם - מעבר למילים.
כיוון ש'תשומת הלב' שאתה עתיד להקדיש למה שכתבתי, קורא יקר, היא מציאות ממשית, יקרת ערך בעיני, נתונה לך תודתי מראש וכך גם בִּרכתי.
bottom of page