top of page

פרחי יסמין / תמר בר יונה

זהים הם פרחי היסמין

וזהה ניחוחם

ובכל זאת,

לכל אדם פרח היסמין שלו,

ניחוח כמיהתו.

tamar.jpg

קראתי, ראיתי, שאלתי. / תמר בר יונה

קראתי אצל איבנוב:

" הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסבל, היא לאהוב אותו"

ראיתי:

בבית האבות,

לפני פרדה,

נטושים

כלואים

Broken Trunk

הודו - רשמי מסע / יצחק בר יונה

טירוואנמלאי - 27.02.06

 

מרחבי ארץ; יערות, הרים, מישורי אין קץ,

פורשת זרועות מים אל ים,

הודו של מטה – האם הארצית.

זוהרים בין קפלי גופה השחום – נחליה,

שיער ערוותה – עצי עד מניבים.

תנובת שדיה ליצירי אל נתנה,

פיקדון קדוש ביד אנוש.

 

בקרצוף עורה היבש, ניקוז נחליה;

בדישון תאי גוויתה שקמלו,

שוזרים אריסי לב גורל בגורלה,

זיעת אפם בלשד רחמה;

גוף בגוף, אדם ואדמה,

מקדש ארצי למשכן האל.

משרתי האל הם משרתי האדמה,

משכון קדוש לשבט או לחסד.

 

אך פה ושם, בין שדיים מניבות, פצע;

כביש סלול, מכרה נפרץ, גלד צרוב בבשר החי:

צליל חורשים נקטע בתרועת צופר

צבעי פריחתה בהבהוב רמזורים

ריח שופכין הרחיב נחיריה;

דם חדש, נקטר ערים בעורקים עייפים.

סוסי מכונה עשנים, שועטים אלי קרב

דוחקים זה בזה, נוגחים זה את זה,

צהלה מתרוננת של מרוץ לא מובן;

מרמזור לרמזור, מהווה להווה

 לאן?

 

מנגד, מעל, נסוגה מהמולת אדם,

מביטה מטה האם האלוהית – הודו של מעלה.

ימים יפים יותר ראו עיניה, מלכות מפוארת - אדם ואל.

ערס האנושות, תרבות הרישים הקדומה,

זרע העתיד – זוהר תקוותה.

הודו של מעלה והודו של מטה שזרו זו את זו בערגה,

בני אדם חיברו אדמה לשמיים:

עולם אלוהי מתנסה במישורי ארץ – עולם ארצי מופרה בתנובת האל.

 

אך הסדר הופר – יבשה השמחה,

צלקות הכתימו משזר מפואר;

פצעי שכחה בשדה אנוש,

נותק הקשר בין אדם ואל.

את האל החי המירו בצלם,

את שראה הלב, שכחה העין,

טבעה תודעה בעינוגי חושים.

 

רוגזת, מסרבת להשלים;

ממאנת לוותר על ארץ נגזלת,

שיגרה האם את מיטב לוחמיה.

ציצית שיער טובע אחזו שליחי האל,

משכו, טלטלו, התוו יעד, סללו נתיב;

אבוקה מאירה חצבו בקרדום נפשם.

מול נחילי אדם מוקסמים מצורות העבר

העמידו את צורת העתיד –

אדם שלם, במלא שיעור קומתו!

רגליו נטועות בגופה הדשן, שפתיו שוקקות אל פטמת האל;

גשר אדם בין ארציות ושמיים.

 

- המהפכה האלוהית יצאה לדרך!

בשרו שליחי הרוח;

- אדם העתיד בתהליך יצירה!

כפפה השליכו לאומה דואבת ועזבו למישורי הסוד.

 

והודו של מעלה, עד הנצח במישורי הסוד,

נסוגה אף היא מעולם העשייה,

חסרת פניות, ראו פניה את מישורי הסבל,

ראו ושתקו,

בדולח מהדהד שתיקתה,

הנשמע?

Picture2.jpg

קשה לשאת / תמר בר יונה

לסל הקניות שתי ידיות

ליגון אין אפילו אחת.

Basket and Wild Flowers

שלמות / תמר בר יונה

השלמות באדם מתבטאת

כאשר הוא מדייק

או כאשר מרגיש

שאינו מדייק.

Flower

עצב / תמר בר יונה

כאשר אדם חש בעצבותו,

הוא נוגע למעשה במהות נשמתו.

Picture3.jpg
  • facebook baryona
bottom of page