top of page

אודות

הספר "חניכה פנימית" מוקדש לחיפוש המקודש אחר ידע אזוטרי, ידע הוליסטי של נתיב החניכה באופן כללי, ונתיב החניכה במסגרת הדרך הרביעית באופן מיוחד. חלקו הראשון של הספר מתאר את אופיו המיוחד של הידע הרוחי, את שלושת הכיוונים הראשיים המתקיימים בתקופתנו ואת מורי העת החדשה אשר במהלך חייהם הארציים התוו את הכיוון המאפיין כל אחד מהזרמים הרוחיים.

 

החלק השני מתאר את הבעייתיות של ראשית החיפוש, את הצעדים הראשונים שעושה התלמיד במסגרת נתיב החניכה, ואת הקשיים שהוא נדרש להתמודד איתם, כמו שחרור מהזדהות ומאבק כנגד כוחות אנוכיותו. בהמשך מופיעים נושאים כלליים השזורים בחייו של כל מי שניסה ברצינות לעמוד על משמעות חייו: מהות האדם, התודעה, מהות הסבל, חשיבת השכל ואינטואיציית הלב.

 

הקדמה

כמו צעירים רבים עמדתי, לאחר השרות הצבאי, מול שאלות החיים התובעניות; ממה אתפרנס? מה אלמד? מהו ייעודי בחיים? התקשתי להפריד בין שאלות מעשיות של הרגע לבין שאלות מהותיות יותר של תכלית החיים ומשמעותם. הדברים נראו לי שזורים זה בזה והיה זה הגיוני בעיני לגזור את פעילותי המקצועית מתוך השקפת חיים כללית יותר ולא להפך. אך השקפת חיים כזו לא הייתה ברשותי וטרם שהחלטתי על מסלול לימודים מסודר בחנתי את האפשרויות השונות, הלכה למעשה, במשך כשלוש שנים. לימוד האופציות הקיימות הביא אותי לאוניברסיטה, כתלמיד שלא מהמניין; לספרי לימוד בנושאים פילוסופיים ופסיכולוגיים; ולבסוף, לאנשים מיוחדים מהם קיוויתי לקבל הארה כלשהי בשאלות המהותיות שהעסיקו אותי אז. בחלוף הימים הרגשתי מאוכזב למדי. השאלות המהותיות לא קבלו מענה מספק והתשובות שמצאתי בספרים ובמוסדות האקדמאיים גרמו לי תחושת חסר עמוקה. הזהו הגבול העליון של הידע האנושי? שאלתי את עצמי בייאוש.

 

רגע מיוחד במינו פקד אותי באחד הערבים, כאשר טיילתי על מדרכות רמת אביב ללא מטרה. השמיים המעוננים למחצה הוארו לפתע באור פנימי חיוור ומתוך תחושת נוכחות צלולה שפקדה אותי עלתה  ידיעה ברורה שמה שמצאתי אכן חלקי ומוגבל, אבל ידע מעמיק יותר חייב להימצא במקום כלשהו. יש לזכור שהיו אלה שנות השישים והמחשבה אודות ידע ניסתר הייתה נחלתם של מעטים בלבד. מעולם לא שמעתי על ידע נסתר כזה ועצם האפשרות לא עלתה בדעתי עד אז בשום צורה שהיא.

 

כאשר התחלתי להתחקות אחר ידע כזה לא ידעתי מה בדיוק אני מחפש ויריות הגישוש שהפניתי לכל הכיוונים היו בלתי מכוונות לחלוטין. העובדה שהדרך  לבית הספר של "הדרך הרביעית" * (נתיב החניכה על פי דרכו של ג. א. גורדייף)   נפתחה לפני בסופו של דבר, מעידה על החידתיות שמאפיינת את דרכם של בני האדם אל ייעודם הפנימי. מאחורי כל אחד מהמשתתפים בקבוצה שמצאתי היה סיפור ייחודי. איש מהם לא הגיע לידע האזוטרי כעניין של אופנה, כיוון שאופנה כזו לא הייתה אז. פעילותו של בית הספר נשמרה בסוד ואלה שהגיעו אליו נבחנו על ידי המדריכים תקופה ארוכה טרם התאפשרה להם פעילות מסודרת.

 

אך הזמנים השתנו. הנושא האזוטרי כובש מקום בתודעת הציבור והידע האזוטרי הכתוב זמין היום בספריות ובמאגרי המידע האלקטרוניים; כל הרוצה נוטל על פי מידת תאבונו וטעמו האישי. הקשיים להגיע לידע האזוטרי שאפיינו את שנות השישים, חלפו וניתן היה לחשוב שנתיב החניכה מזומן היום לכול, ללא כל קושי.  

 

האמנם? מבט חודר יותר מעמיד בסימן שאלה הנחה כזו. שוחרי הרוח בשנות השישים לא ידעו אמנם על קיומו של ידע אוקולטי, אך משמצאו סימנים ראשונים של ידע כזה, עמד לפניהם אופיו המיוחד כמעט מיד. הסגנון, הניסוח וכמובן התוכן עצמו היו מובחנים מכל ידע אחר ואי אפשר היה לטעות ולהחליף אותו בידע חיצוני, כזה העומד לרשות מדעי החברה והנפש למשל. המצב שונה היום; הקושי לגלות עקבות של ידע אזוטרי אמיתי אינו בכך שאיננו נגיש לציבור, אלא דווקא בכך שהוא מכוסה בהיצף של מה שמציג את עצמו כידע אזוטרי אך איננו כזה באמת.

 

צעירים המחפשים את דרכם נתקלים בספרים פופוליסטיים ומדריכים רוחניים, פופוליסטיים עוד יותר, אשר מציעים קיצורי דרך לגלוי משמעות החיים, לגלוי האני הפנימי, להשגת האושר הנכסף; כל זאת ללא מאמץ ובזמן קצר. מתקשרים רוחניים ו"מסטרים" בזכות עצמם מפזרים ערפל כבד על כל מה שהנו רציני באמת, והמחפש המתחיל מתקשה להבחין מה מתוך המגוון המוגש לו ראוי להתנסות ומה אינו אלא מקסם שווא. עבורו אין שום וודאות שידע כזה אכן קיים וניתן ליישום באופן מעשי. הוא מעוניין לבחון את השאלה בעצמו ומשהוא מגלה מה מסתתר מאחורי מעמידי הפנים למיניהם, מושלך לפעמים התינוק עם המים, והמחפש נוטש את הכיוון כולו; פונה עורף לכמיהותיו העמוקות ביותר ומטביע את עצמו במה שנראה לו ממשי יותר – חיים חומרניים, קריירה מקצועית ותחליפים אחרים שמותירים את באר נפשו חרבה ומיוסרת.

 

הדחף לכתיבת הספר הזה קשור, במידת מה, למצב המורכב אליו נקלעים בני דורנו הצעירים אשר צימאון למימוש עצמי מוביל אותם לחיפוש במים רדודים של 'העידן החדש' כמו גם לריבוי ההשפעות המתיימרות להורות לו את הדרך לשם.

 

הספר איננו מתכוון לבסס שיטה או נתיב חניכה שמבטיח לקורא דרך סלולה למימוש כמיהותיו. נתיב החניכה הפנימית משול לצעידה בשדה חסר שבילים. אין ולא יכולה להיות צעידה אחידה בנתיב מסודר עבור כלל המחפשים. צרכי המחפשים הבודדים מגוונים באופיים ואינם מכוונים בהכרח לאותה מטרה עצמה. הקשיים שעומדים בפני כל מחפש הם קשייו האישיים שלו. היכן יגלה תעצומות נפש והיכן ייכנע לחולשותיו, הן שאלות שאינן יכולות להבחן בהקשר כללי אלא עמוק בנפשו של היחיד, בינו לבין עצמו.

 

חסרונן של הדתות הממוסדות המהוות אלטרנטיבה אפשרית לשוחר הרוח, בכך שהן מנסות להציב נורמות אחידות ולכוון אותו בנתיבים סלולים. אך ברגע שהחיפוש האישי נעשה נורמה חברתית או הכתבה ממסדית, הוא מאבד את הקשר הפנימי עם הממשות החיה, חסרת הצורה, המתבטאת בנפש בני האדם באינספור צורות מיוחדות.

 

הספר נכתב כדי לתת לקורא מעין הצצה לנתיב חניכה שהכותב עצמו צעד בו כברת דרך. נתיב חניכה כזה עשוי להפגיש את הקורא עם שאלות העומדות בפני מחפשים בכל הזרמים הרוחניים ובאותה עת לתאר אמצעים אשר סייעו לכותב לעבור כברת דרך זו. נעשה כאן ניסיון להעמיד לרשות המחפש המתחיל מספר אמות מידה, כדי להתמצא מעט במגוון האפשרויות המוצעות לו ולהבחין במה שעשוי לענות על צרכיו הפנימיים. מי שעשה כבר מספר צעדים בעצמו עשוי למצוא כאן חומר עזר נוסף וליישם אותו, במידה שהוא מוצא בכך עניין.

 

החלק המוקדש לתרגול מעשי אינו מציע לקורא המתחיל ליישם את התרגילים בעצמו. את עיקר התקדמותי בנתיב החניכה אני חב למדריכי אשר במשך שנים ארוכות העניקו לי מה שלא ניתן למצוא בטקסטים כתובים כלשהם. ניסיוני האישי עולה בקנה אחד עם טענתו של גורדייף שבן דורנו אינו יכול להתחיל את דרכו לבד, כלומר ללא סיוע חיצוני. הסיבה לכך מורכבת למדי, ומקבלת ביטוי באחדים מפרקי הספר עצמו. יחד עם זאת, לאחר שהמחפש רכש בסיס מתאים, הוא יכול לבחור את דרכו בעצמו. האפשרות להמשיך את פעילותו במסגרות החניכה בהן עבד פתוחה בפניו תמיד, אך הוא יכול, לחילופין, לצעוד בנתיב בעל אופי עצמאי. בעניין זה היועץ הטוב ביותר אינו אלא הקול הפנימי העולה מעמקי נפשו ומכוון אותו בנתיב גורלו המיוחד.

 

היוזמה לכתיבת הספר נובעת מתוך הכרת תודה עמוקה למורים גדולים המצוטטים בספר, אשר בקרדום נפשם חצבו את הדרך עבורנו, בני דור ההמשך. פועלם של שליחים רמים אלה בא לידי ביטוי לא רק בתנועות הממשיכות את דרכם, בטקסטים הכתובים שהשאירו, אלא בעיקר במשהו נוסף, נסתר מהעין, אשר חי ופועל גם עתה, בכל רגע, ומעניק לאנושות את הכוחות הדרושים להתפתחותה התקינה. מידת תרומתם של שליחי הרוח לרווחת האנושות עומדת היום ביחס הפוך, במידת מה, להבנה ולהערכה שחשה זו כלפי מפעלם. כך למשל, הופיעו - לקראת תום המאה החולפת - רשימות של מאה האישים שהשפיעו יותר מכל על תרבותנו. את שמותיהם של אינשטיין, גנדי, לנון, ואחרים ניתן היה למצוא כמעט בכל הרשימות, אך באף אחת מהרשימות שמצאתי לא הוזכרו שליחי הרוח ולו גם במילה אחת. התרבות החיצונית סבורה שהיא חיה בחסדי המקרה; הודות לחוקי עולם בעלי אופי מכאני. היא אינה מכירה את החוקים הסמויים מהעין ולא את התבונה העילאית לעברה מצביעים שליחי הרוח. לא ייפלא, על כן שתחושת ההוקרה וההתפעמות כלפי שליחות מהותית מרוממת זו כה נעדרת מתרבותנו.

 

החלק הראשון של הספר מיועד לאפיין את הידע האזוטרי ולתאר את מקומם של שליחי הרוח במסע  ההתפתחות של האבולוציה האנושית. בחלק השני נעשה ניסיון לתאר נתיב חניכה, מתאים לרוח התקופה, אשר אינו מתאר את המציאות העילאית דווקא, אלא מתחיל במקום שם מוצא את עצמו המחפש במצבו הנוכחי. חלק זה מתאר באופן מדיטטיבי את הגלויים הראשונים שהוא עשוי למצוא, בעת שהוא מתבונן בעצמו בעין בלתי משוחדת. הוא מצביע על הכלים העשויים לעמוד לרשות תלמיד החניכה לצורך חקירה מעמיקה, אותה עליו לנהל בעצמו. אמצעים אלה יהוו בהמשך, לא רק כלים לידיעה עצמית אלא גם ובעיקר - מנוף לשנוי והתמרה. בחלק השלישי מספר פרקים עיוניים, קשורים כולם לנתיב החניכה.

 

עמודים נוספים הוקדשו למורים הגדולים; ג'. א. גורדייף, רודולף שטיינר ושרי אורובינדו, שתרומתם לחיי לא תסולא בפז. בעמודים אלה מתואר בקצרה הרקע לפעילותם ומשהו אודות אופייה המיוחד של שליחותם - עד כמה שניתן לעמוד עליה מתוך כתביהם והליכה לאורם.

 

פרק מיוחד אחרון הוקדש לשאלות שעלו בשיחות ובחילופי מכתבים, עם שותפים לחיפוש הפנימי. מטרתו העיקרית של הפרק לאפשר לקורא שאינו מכיר את האווירה המייחדת ציבור זה של מחפשים, לקבל רושם ישיר יותר של תוכן השיחות ואופיים של המשתתפים עצמם.

 

חלקן של השורות הכתובות בין הפרקים, מקורו ברגעי השראה. הן מוקמו בין הפרקים בהקשר בלתי מחייב בתוכן הפרק עצמו. שורות אלה נועדו לבטא משהו מהלך הנפש המדיטטיבי הפוקד את הכותב אשר רואה בכתיבה עצמה כלי לחיפוש פנימי...

לסיומה של הקדמה קצרה זו ולפני הגשת הפרקים עצמם, ארשה לעצמי להביא ציטוט מתוך כתביו של ג'.א. גורדייף, תפילה עמה אני מזדהה בכל ליבי.

 

"כל תפילה עשויה להתקבל על ידי הכוחות הגבוהים, ותשובה מתאימה תינתן, רק אם תאמר שלוש פעמים:

ראשית עבור שלומן ורווחתן של נשמות הוריו.

שנית, לרווחת שכניו,

ורק בשלישית – עבור עצמו."

חניכה פנימית מודגש.jpg
כריכה רכה/ 78 ש״ח כולל משלוח בארץ
bottom of page