ספר ההתחלות הנו הראשון מתוך אחד־עשר הספרים המרכיבים את סוויטרי, האפוס רחב היריעה מאת שרי אורובינדו. תרגום חמשת המזמורים המרכיבים את ספר ההתחלות נועד להביא לקורא העברי מקצת מהעושר הנשגב של היצירה, שלא זכתה עד כה להכרה מספקת בקרב הציבור הישראלי.

​

על התרגום

מלכתחילה לוותה עבודת התרגום בהתלבטויות ובחששות אשר הוסיפו ללוות אותי במהלך העבודה עצמה. חלק מהקושי טמון בהבנת תוכן המזמורים, האלגוריות והביטויים הסימבוליים שנלקחו מתוך התרבות הוודית, שכה שונה מתרבותנו. חלק נוסף קשור לשפה. הטקסט המקורי נכתב אמנם באנגלית, אך משובצים בו ביטויים ומושגים שאינם אלא חידושים מקוריים של המחבר ולא ניתן למצוא אותם במילון כלל; חלקים נוספים מובאים כאן בהשאלה או באופן אלגורי על רקע עולם המושגים והמיתוסים העתיקים, כאמור. במקרים כאלה הובהרה משמעות המושג מתוך ההקשר הכולל של המזמור, דבר שדרש עיון בספרות נלווית, אשר נכתבה רק לאחר צאת היצירה לאור. תרגום ספר זה לא היה יוצא לפועל אילולא עמד לרשותי ספרו שלM.P. Pandit  - The Book of Beginnings. מחבר ספר זה, שהיה תלמיד ישיר של שרי אורובינדו והאם, נהג להעביר סדנאות שעניינן לימוד המזמורים של סוויטרי והבנת משמעותם הנסתרת. בספר זה מבאר המחבר את מרבית שורות המזמורים ואת הרקע לכתיבתן, ושוזר בכתיבה קטעים אוטוביוגראפיים מתוך מה שנאמר לו בעל פה על ידי האם.

ואולם, אין די בהבנת התוכן הגלוי או המרומז של השורות, כיוון שדרישות השפה העברית, מחד גיסא, והשאיפה למסור בדיוק מרבי את התוכן המקורי של השורות, מאידך גיסא, עמדו לעיתים בעימות חריף. לעיתים נאלצתי לוותר על מילה כדי לשמור על רוח השפה העברית, ולעיתים צריך היה לעשות שימוש במילה חליפית, לא תמיד מדויקת, כיוון שחסרה מקבילה העברית.

יתר על כן, בשורות המזמורים ניתן למצוא משפטים בעלי "אופי מנטרי", כלומר שורות בהן חשוב לא רק תוכן המשפט אלא גם מצלול המילים. בעניין זה הייתי חסר אונים לחלוטין וברגעי הקושי לא נותר לי אלא להיזכר בהנחיה שקבלתי מידידי וִויגֵ'י פּוֹדַר Vijay Poddar)) – חבר הנהלת האשרם בפונדיצ'רי, שבתגובה להתלבטויותיי אמר – "אל תחשוש לקחת על עצמך את המשימה. אם תעשה את המלאכה בכוונה פנימית ומתוך שירות לעניין העזרה תגיע." ואכן, היו מקומות בהם עמדתי בפני קיר חלק וחשש התגנב לליבי שלא אוכל להמשיך מעבר לקטע הנדון. במקרים אחדים, כאילו 'משום מקום', הופיע לפעמים הנוסח המתאים והרצף התחבירי הושלם בצורה המניחה את הדעת. תודה מיוחדת שלוחה, על כן, למנהלי האשרם של שרי אורובינדו בפונדישרי ובמיוחד למַנוֹג' דָאס גוּפְּטָה ( (Manoj  Das Gupta אשר העניק לי הרשאה להשתמש בחומרים ספרותיים השייכים בנאמנות לשרי אורובינדו אשרם.

מהסיבות שהוזכרו אין לראות בנוסח העברי תרגום מושלם של המקור האנגלי, ולמרות מאמציי המרובים יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת לחשוב שהתרגום נקי משגיאות, אי־דיוקים וחסרונות נוספים. יחד עם זאת, נדמה לי שזכות הקיום שלו נעוצה בכך שהוא מביא בצורה נגישה את החומר הנשגב הזה לקוראים שלא היו מגיעים אליו אילו עמד לרשותם המקור האנגלי בלבד.

אחד הקשיים בקריאת הטקסט עלה מדי פעם סביב השאלה – מיהו נושא התיאור, כלומר במי מדובר בקטע אחד ובמי בשני. כיוון שהנושא המתואר התחלף לפעמים באופן בלתי מורגש כמעט, קשה היה לדעת האם מדובר בדמות זו או אחרת, האם לתרגם את המשפט בלשון זכר או בלשון נקבה, וכדומה. מסיבה זו הוספתי הערות שוליים בתחתית העמוד, לפעמים כדי להאיר מושגים שאינם שגורים בשפה העברית ולפעמים כדי להבהיר במי מדובר בפסקה הנתונה.

על אף שהאופציה עמדה על הפרק, הגרסה הנוכחית אינה מנוקדת, להוציא מילים שהיה צורך לנקד באופן מלא או חלקי כדי למנוע שיבוש בהבנת הנקרא. אף שבכתיבת שירה נהוג לנקד את המילים, הרגשתי שסוויטרי אינו ספר שירה במובן הרגיל ושאופיו של הנוסח המתאים צריך להיבחן לגופו ולא על פי סטנדרטים מקובלים.

בעיה מיוחדת היווה המושג 'mind'. בשפה העברית אין מקבילה מושלמת למושג זה, ולכן נאלצתי לבחור במושג – שכֶל, במשמעותו הרחבה יותר. הקורא מתבקש, על כן, בכל פעם שמופיע המונח שכֶל להיזכר בהקשר המקורי באנגלית, כיוון שבספרות היוגה האינטגראלית מושג זה כולל את סך כל הפעילות הרגשית והמחשבתית ולא רק את הפעילות המחשבתית כפי שנהוג ליחס לו בעברית.

האותיות המודגשות בתרגום העברי מציינות מילים המתחילות באנגלית באות רישית   (capital letter) כנהוג בכתיבת שמות. הטעם לכך הוא שמושאי התיאורים המופיעים בספר אינם אבסטרקציות ספרותיות אלא ישויות חיות, מהויות בנות קיימא. מה שנראה לתודעה הסובייקטיבית כביטוי נפשי, כמו 'כעס' או 'אהבה' למשל, נתפש בתודעה עילאית יותר כממשות או כזרימה אנרגטית, ולא רק כביטוי סובייקטיבי של הנפש המרגישה. כך גם לגבי ביטויים נוספים שהנפש עשויה לחוות כמו 'שֶׁקט', 'רִיק', 'עוצמה' וכיו"ב. עניין זה יתואר להלן במקומות המתאימים.

קשוב לכללי השפה העברית, השתדלתי לתת לביטויים העבריים משקל הולם, אך היו מקומות שמצלול המשפט כמו ביקש משהו אחר. הבחירה בין שתי מילות השלילה "לא" או "בלתי", למשל, נעשה מתוך הקשבה להיבט הפואטי של השורה, תוך ויתור על אחידות השימוש. וכך, משמשים המושגים "לא־מודע" או "בלתי־מודע" חליפות, על פי מיקום המילה במכלול. כך גם ביחס לשימוש בחלופות עבריות למושגים המופיעים במקור. למושג "אינקרנציות", למשל, קיימות מקבילות עבריות כמו "התגשמויות" או "גלגולים". המושג "אמנציות" יכול היה להיות מתורגם – "נביעות", והמושג "סימבול" יכול היה להיות מתורגם – "סמל." בכל זאת, במקרים אחדים, העדפתי לוותר על השימוש במינוח העברי שבהשראת תורת הקבלה או הספרות התנכ"ית ולהשתמש בביטוי המקורי הקרוב יותר לעולמו הספרותי של המחבר.

היצירה המלאה של שרי אורובינדו כוללת כאמור אחד־עשר ספרים; תרגום הספר הנוכחי יכול להיחשב במקרה הטוב התחלה צנועה של משימה שאין לדעת אם וכיצד תושלם בעתיד, אך צריך היה להתחיל...